דיכאון היא הפרעה מתמשכת במצב הרוח
המשפיעה לרעה על הרגשתו, צורת החשיבה וההתנהגות של המתמודד.
דיכאון גורם לתחושות עצב ו/או אובדן עניין בפעילויות שהמתמודד נהנה מהן בעבר. דיכאון יכול להוביל למגוון בעיות פיזיות ורגשיות ולפגוע בתפקודו של המתמודד. דיכאון הינה הפרעת מצב הרוח השכיחה ביותר. ישנם סוגים שונים של דיכאון.
סוגים של דיכאון
דיכאון קליני (הפרעת דיכאון מג'ורי): מאופיין בתחושות עצב וחוסר ערך. התחושות נוכחות במרבית הימים במשך תקופה של שבועיים לפחות. במקביל לתחושות אלו חווה המתמודד תסמינים נוספים כדוגמת בעיות שינה, חוסר אקטיביות ועניין או שינוי בתיאבון . זוהי הצורה החמורה ביותר של דיכאון וכן אחת מן הצורות השכיחות שלו.
ישנן צורות ספציפיות של הפרעת דיכאון מג'ורי, כדוגמת:
הפרעה רגשית עונתית (דיכאון עונתי): ההפרעה מתעוררת בדרך כלל במהלך הסתיו והחורף ונעלמת במהלך האביב והקיץ.
דיכאון לפני/אחרי לידה: דיכאון לפני לידה מתרחש במהלך ההיריון. דיכאון לאחר לידה יכול להתפתח תוך ארבעה שבועות מיום הלידה.
דיכאון לא טיפוסי: במצב זה הסימפטומים שונים מעט מהסימפטומים של דיכאון מז'ורי רגיל. ההבדל העיקרי הוא תגובתיות במצבי הרוח. כלומר, מצב הרוח של המתמודד עשוי להשתפר זמנית אם הוא חווה אירוע חיובי. גם סימפטומים כדוגמת רגישות לדחייה או תיאבון מוגבר, יכולים לאפיין דיכאון זה.
הפרעת דיכאון מתמשכת (PDD): הפרעת דיכאון מתמשכת היא דיכאון קל עד בינוני הנמשך לפחות שנתיים. התסמינים של הפרעה זו קלים יותר בהשוואה לתסמינים של הפרעת דיכאון מג'ורי.
הפרעה רגשית בויסות מצב הרוח (DMDD): הפרעה זו גורם לעצבנות כרונית עזה ולהתפרצויות כעס תכופות בקרב ילדים. בדרך כלל הסימפטומים של הפרעה זו מופיעים עד גיל 10.
הפרעת דיכאון הנובעת ממצב רפואי אחר: שינויים בגוף הנגרמים כתוצאה ממצבים רפואיים, עלולים לעורר דיכאון. כך למשל מחלות כדוגמת: פרקינסון, סרטן ומחלות לב יכולות לגרום לדיכאון. אם המתמודד מטפל במצב הבריאותי, בדרך כלל משתפר גם מצבו הנפשי והדיכאון פוחת.
הגורמים לדיכאון
ישנן סיבות רבות שבגינן אדם יכול לסבול מדיכאון. גורמים כדוגמת: אירועי חיים טראומטיים, אובדן, פרידה, בדידות, בעיות בריאותיות ומצוקה כלכלית הם נפוצים בגרימת דיכאון. כמו כן גם הערכה עצמית נמוכה או ביקורת עצמית מוגזמת יכולות להוביל לדיכאון.
בנוסף, ישנם מחקרים המצביעים על כך שדיכאון הוא תורשתי והסיכוי לסבול ממנו גובר אם קיימת היסטוריה של הפרעות נפש במשפחה.
סימפטומים של דיכאון
לדיכאון סימפטומים רבים, הבולטים שבהם:
- אומללות ובכי
- חוסר שקט
- תסכול ועצבנות
- רגשות אשם
- ערך עצמי נמוך
- תחושת ריקנות וקהות חושים
- בדידות
- חוסר הנאה מפעילויות שהסבו למתמודד ההנאה בעבר
- מחשבות ופרשנות שליליות
- אובדנות
סימפטומים התנהגותיים של דיכאון:
- ריחוק מהמשפחה ומחברים
- הימנעות מסיטואציות חברתיות
- קושי להתרכז
- ירידה בתפקוד בעבודה ובחיים בבית
- קושי או חוסר חשק לקום מהמיטה
- שימוש לרעה בסמים ובאלכוהול
סימפטומים פיזיים של דיכאון:
- נדודי שינה, בעיות הירדמות ושינת יתר
- עייפות כרונית
- ליבידו נמוך
- חוסר אקטיביות
- כאבים ללא סיבה פיזית ברורה
- חוסר תיאבון או לחלופין אכילת יתר
- הזנחה
אשפוז ביתי פרטי בדיכאון
משתנה מאדם לאדם ותלוי במצבו של המתמודד וחומרת הדיכאון. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) המתמקד בזיהוי ובשינוי המחשבות האוטומטיות השליליות של המתמודד ובאמונות הליבה שלו והפיכתם לדפוסי חיוביים יכול להיות יעיל במיוחד בהפחתת דיכאון. אם הדיכאון חמור, טיפול משולב של תרופות ו-CBT יכול לסייע ולשפר את מצבו של המתמודד. מומלץ לטפל בדיכאון מיד עם הופעתו כדי למנוע החמרה בהמשך.