הפרעות אכילה הן אחת מהפרעות בריאות הנפש הידועות יותר בעולם של ימינו.
המדיה נוטה להציג ראייה חד צדדית של המחלות תוך התמקדות בנערות צעירות אשר סובלות מהתופעה. אך למעשה, הפרעות אכילה יכולות להשפיע על גברים ונשים כאחד בכל שלב בחייהם.
הפרעות אכילה יכולות להיגרם כתוצאה מלחץ נפשי, לחץ חברתי להיראות בצורה מסוימת וגורמי השפעה רבים נוספים. מערכת היחסים האישית של אדם עם אוכל יכולה להיות מורכבת לעיתים קרובות. לכן, אנשים רבים מפתחים דפוסי התנהגות מגיל צעיר בכדי לשלוט באכילתם בצורה מסוימת. הבעיה מתחילה כאשר דפוס האכילה של אדם הופך לקיצוני (אכילה מוגזמת או אכילה פחות מהנדרש). מצב כזה בו דפוס האכילה של אדם מתחיל להשפיע על בריאותו, הלך הרוח ואורח החיים שלו, מוגדר כהפרעת אכילה.
סוגים של הפרעות אכילה
ישנם סוגים רבים של הפרעות אכילה, אלו הידועות ביותר:
אנורקסיה נרבוזה – לסובלים מאנורקסיה יש פחד עז מלעלות במשקל ולכן הם ינסו להגביל את צריכת המזון שלהם באופן דרסטי. כמו בכל הפרעות אכילה, אנורקסיה יכולה להשפיע על גברים ונשים בכל הגילאים ועלולה לגרום לתוצאה קטסטרופלית על הגוף, להשפיע על הפוריות, על מערכת העצבים ולגרום לכשל רב- איברי.
בולימיה נרבוזה – בולימיה מאופיינת באכילת יתר קיצונית (זלילה) ולאחריה "פיצוי" על המזון והשתייה הנצרכים, על ידי פעילות גופנית מוגזמת, הקאות ונטילת חומרים משלשלים (טיהור). מעגל זה נמשך, לרוב בסתר, בשל הבושה שחש הסובל מהמחלה.
הפרעת אכילה מוגזמת – בדומה לבולימיה, אדם החווה הפרעת אכילה בולמוסית יצרוך כמויות מופרזות של מזון עקב דחפים חזקים. ההפרעה לא מלווה בטיהור, מה שמוביל לכך שלעתים קרובות האדם עולה במשקל ומרגיש בושה ושלילי לגבי דימוי הגוף שלו.
הגורמים להפרעות אכילה
בדומה לרוב הפרעות בריאות הנפש, אין סיבה אחת בגינה אדם מפתח הפרעת אכילה. מחקרים הראו שברוב המקרים מדובר בשילוב של גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים המביאים לכך שאדם יסבול ממערכת יחסים קשה עם אוכל.
הלחץ האינטנסיבי להשיג את "סוג הגוף האידיאלי" המועבר בשלל צורות בחברה ובתקשורת, יכול להשפיע משמעותית עבור אלה שרגישים לביקורת עצמית או סובלים מחוסר ביטחון לגבי המראה שלהם. סוג זה של אידאליזם נבנה מטפטוף של מסרים כבר מגיל צעיר ויכול להתפתח לדפוסי התנהגות סביב מזון ככל שעובר הזמן.
הגורמים הסביבתיים הם רבים: לחץ בתקשורת והמדיה החברתית לגוף המושלם, חוויות ילדות קשות, התנהגות נלמדת ממודל לחיקוי כמו הורה או אח, שינויים דרסטיים בחיים ולחץ מקריירה מונחית תדמית (דוגמנות, ספורט וכדומה). כמו כן, מחקרים מסמנים מבנה אישיותי עם נטייה לפתח בעיית אכילה, כאשר בעלי צורך גבוה יותר ב"פרפקציוניזם" או סדר נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעות אכילה, בשל ההיבט השולט של המחלה. גורם נוסף וחשוב הוא פגיעות מיניות.
סימפטומים של הפרעות אכילה
סימפטומים של הפרעות אכילה יכולים להשתנות בהתאם לסוג הקשר שיש לאדם עם אוכל, כמו למשל הגבלת הצריכה או אכילת יתר. בדרך כלל, האוכל עצמו אינו הסיבה העיקרית לכך שאדם מפתח הפרעת אכילה – מדובר בהפרעה הרבה יותר מסובכת ממה שנדמה. היא עשויה להיות כואבת מאוד לשיתוף עם אחרים, מה שמוביל לכך שלעיתים קרובות הסובלים ממנה שומרים את ההתמודדות שלהם בסוד. תסמיני הפרעות אכילה נפוצים יכולים לכלול:
- עייפות או חוסר אנרגיה להשתתף בפעילויות כגון פעילות גופנית ואף במטלות יומיומיות.
- צורך לשלוט באכילה שמוביל לחרדה במידה וסוג המזון הרצוי אינו זמין.
- פחד מאכילה במצבים חברתיים ומול אחרים.
- המתמודד חש בושה בשל הרגשות שלו סביב אוכל ונמנע לשתף את כאבו עם חברים קרובים ובני משפחה מחשש שישפטו אותו לרעה
- הידרדרות בריאותית, שיער דליל ומראה עור בתת-תזונה
- עלייה או ירידה משמעותית במשקל
- בעיות פוריות
אשפוז ביתי בהפרעות אכילה
אדם הסובל מהפרעת אכילה, צריך ליצור קשר עם גורם מקצועי בהקדם ולבקש עזרה למצבו. ככל שהפרעת אכילה אינה מטופלת זמן רב יותר, כך היא עשויה להיות בעלת השפעה מזיקה יותר על הבריאות הנפשית והגופנית כאחד.
טיפול יעיל בהפרעת אכילה בשלבים מוקדמים יכול להוביל להחלמה מהירה ופשוטה יותר בהשוואה למחלה שהתפתחה לאורך זמן. אדם אשר סובל מהפרעת אכילה באופן ממושך, חייב לקבל עזרה מיידית.