התמודדויות

סכיזופרניה היא הפרעה נפשית, הפוגעת ביכולת של המתמודד לפרש ולהבין את המציאות כפי שהיא.

רבים מתבלבלים בין סכיזופרניה לפיצול אישיות, אך למעשה אין קשר ביניהם. מדובר בשתי מחלות המשתייכות לקבוצות שונות לחלוטין של הפרעות פסיכיאטריות.

דיכאון היא הפרעה מתמשכת במצב הרוח המשפיעה לרעה על הרגשתו, צורת החשיבה וההתנהגות של המתמודד. דיכאון גורם לתחושות עצב ו/או אובדן עניין בפעילויות שהמתמודד נהנה מהן בעבר. דיכאון יכול להוביל למגוון בעיות פיזיות ורגשיות ולפגוע בתפקודו של המתמודד. דיכאון הינה הפרעת מצב הרוח השכיחה ביותר. ישנם סוגים שונים של דיכאון.

על פי ארגון ה- OCD הבינלאומי מדובר ב: "הפרעה בבריאות הנפש המתרחשת כאשר אדם נקלע למעגל של אובססיות וכפייתיות. אובססיות הן מחשבות, דימויים או דחפים לא רצויים וחודרניים המעוררים רגשות מצוקה עזים. התנהגויות כפייתיות הן התנהגויות שאדם עוסק בהן כדי לנסות להיפטר מהאובססיות ו/או להפחית מצוקה". המחשבות וההתנהגויות הללו עשויות להיות קשורות לניקיון, ביטחון, סדר ולאספקטים רבים נוספים. כאשר אדם לא מבצע את ה"טקסים" הדרושים כדי להימנע מהאובססיות הוא עלול לחוש חרדה.

על פי ה- DSM 5, ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי פוסט טראומה היא:" הפרעה המתפתחת אצל אנשים מסויימים שנחשפו באופן ישיר או עקיף לאירוע מזעזע, מפחיד או מסוכן". ההפרעה יכולה לגרום לפלאשבקים, עוררות פיזיולוגית, הימנעות, פחד, אימה, אשמה או בושה ולהרגשה לא נוחה ולחרדה בסביבה או במצבים שמזכירים לאדם את האירועים.

ASD היא הפרעה התפתחותית המאופיינת בליקויים בתקשורת ובהתנהלות החברתית ו/או דפוסי התנהגות רפיטיטיבית ותחומי עניין מצומצמים.

הפרעת אישיות מתפתחת כאשר תכונות אישיות מסוימות הופכות לנוקשות וחסרות גמישות. זאת בשל דפוסי חשיבה והתנהגות מושרשים היטב אשר מנוגדים לדפוסים שהחברה תופשת כנורמטיביים ומקובלים.

היעדר גמישות באישיות עלול להוביל למצוקה ולפגיעה בכל תחומי החיים: בתפקוד החברתי, בלימודים ובמקום העבודה וכדומה. לכן, ילדים ומבוגרים המאובחנים עם הפרעות אישיות סובלים לרוב מכישורי התמודדות לקויים ומתקשים לפתח קשרים חברתיים בריאים.

חרדה היא תגובת חירום של הגוף בעת שהוא חש סכנה. החרדה מאופיינת בפחד ובאי שקט פיזי ונפשי.

מצבי חרדה מתגלים בצורות ובעוצמות שונות ויכולים לגרום למנעד רחב של תופעות כמו: חוסר נוחות, עצבנות, דפיקות לב מואצות, רעד, הזעה, סחרחורת וכו'.

לעיתים, כשהפחד הוא עוצמתי, מתקבלת תגובה מוגזמת ולא תואמת למצב האמיתי. לעיתים קרובות מתפתחת הימנעות ממצבים שונים שנתפסים כמאיימים.

החרדה גורמת לפגיעה משמעותית בחיי היומיום ולמצוקה גדולה.

הפרעה דו קוטבית היא סוג של הפרעת נפש אשר עלולה לגרום לאדם לחוות תקופות "דאון" חמורות של דיכאון ואחריהן תחושות של התרוממות רוח גוברת. מצב רוח מוגבר זה ידוע לרוב כמאניה או היפו מאניה בהתאם לחומרתו. המצב הנפשי נודע בעבר בשם "מאניה דפרסיה", אך שמו שונה להפרעה דו קוטבית. מדובר במצב שכיח יחסית שעל פי ההערכות משפיע על אחד מכל מאה מבוגרים במהלך חייהם.

הפרעות אכילה הן אחת מהפרעות בריאות הנפש הידועות יותר בעולם של ימינו. המדיה נוטה להציג ראייה חד צדדית של המחלות תוך התמקדות בנערות צעירות אשר סובלות מהתופעה. אך למעשה, הפרעות אכילה יכולות להשפיע על גברים ונשים כאחד בכל שלב בחייהם.

הפרעות אכילה יכולות להיגרם כתוצאה מלחץ נפשי, לחץ חברתי להיראות בצורה מסוימת וגורמי השפעה רבים נוספים. מערכת היחסים האישית של אדם עם אוכל יכולה להיות מורכבת לעיתים קרובות. לכן, אנשים רבים מפתחים דפוסי התנהגות מגיל צעיר בכדי לשלוט באכילתם בצורה מסוימת. הבעיה מתחילה כאשר דפוס האכילה של אדם הופך לקיצוני (אכילה מוגזמת או אכילה פחות מהנדרש). מצב כזה בו דפוס האכילה של אדם מתחיל להשפיע על בריאותו, הלך הרוח ואורח החיים שלו, מוגדר כהפרעת אכילה.

אדם השרוי בפסיכוזה מאבד חלקית או טוטאלית את הקשר עם המציאות וסובל מפגיעה חמורה ביכולת השיפוט. אחד מהסימפטומים הבולטים הוא הקושי להבחין בין המציאות בפועל לבין התפיסה הפנימית – לרוב בשל הזיות ומחשבות שווא.

הפרעות קשב ריכוז והיפראקטיביות, הינן הפרעות התפתחות נוירולוגיות. הסובלים מהפרעות אלו מתקשים לשמור להתרכז, ונוטים להיות תזזיתיים והיפראקטיביים.

לעיתים, הפרעות קשב יכולות לבוא במקביל עם הפרעות חרדה או שינויים קיצוניים במצבי הרוח.